יום חמישי, 28 במאי 2009

Trampled Rose

ורד שנרמס/ טום וויטס

הולך דרך ארוכה
כדי להביא את התרופה שלי
השמיים הם בסתיו האפור של ציפור השיר הבודדה

פסנתר נשמע מחלון
הלך מחר, הלך אתמול
מצאתי את זה ברחוב
בהתחלה לא ראיתי
שוכב לרגלי
ורד שנרמס

מעביר את הכובע בכנסיה
הוא לא מפסיק להסתובב

אף פעם אינך משלם רק פעם אחת
כדי לקבל עבודה מבוצעת

מה שעשית לי
אני עשיתי לך
מה קרה לורד הנרמס?

ברחוב הבוצי
עם הזיקוקים והעלים

ביקשתי מעיוור עם כוס
אם יהיה מוכן לשיר 'נשיקות מתוקות מיין'

אני מכיר את הורד הזה
כמו שאני מכיר את שמי
זו שאהבתי
זה היה אותו דבר
ועכשיו אני מוצא את זה ברחוב
ורד שנרמס


(זהו תרגום חופשי, הערות או הבהרות לגבי דיוקו תתקבלנה בברכה)

איכותו של שיר ושל יוצר יכולה להשתקף בחלקה גם במדד הביצועים האחרים לו זוכה השיר. כך, קיימות גרסאות רבות לשירי לנון ומקרתני, ליאונרד כהן, בוב דילן כמובן. במדד זה הולך טום וויטס וכובש לו את מקומו ההיסטורי הראוי.
חלק מן הקסם אצל טום וויטס מצוי בהיותה של המלודיה "חבויה" במעטה הצליל הקרנבלי, הפסוקים הקצביים, והקול המרוסק השומר על טון כביכול אחיד. בכך מקבלת המלודיה כוח בהיותה נסתרת מעט לאוזן.
אותם לחנים קוראים ללא מעט מבצעים להוציא את המנגינה באופן יותר "נקי" החוצה. כך למשל, בביצוע של פול יאנג (שביקר כאן לאחרונה) ל- Soldier's Things מתוך Swordfishtrombons, וכך למשל לאחרונה בביצוע של אליסון קראוס ל- Trampled Rose (שמתוך – Real Gone ) באלבום המשותף והמוצלח שלה עם רוברט פלאנט.- Raising Sand .
חוט מקשר בין הדמויות המעורבות בביצוע השיר של קראוס לבין הפקות קודמות של אלביס קוסטלו (עליהן תובא כאן רשימה נפרדת) הינם המפיק טי בון ברנט, והגיטריסט והמוזיקאי מארק ריבו (Ribot). ריבו מרבה לנגן עם וויטס, ומנגן ב- Trampled Rose . הוא ניגן גם באלבום של קראוס ורוברט פלאנט, אשר הופק בידי ברנט. לא יהיה זה מפליא אם ריבו/ברנט עצמם, שניהם או אחד מהם, עומדים מאחורי ההצעה לקראוס, לבצע את השיר הנפלא הזה. התוצאה נהדרת וראויה, מצוין שהוקלטה, והיא עומדת בפני עצמה, אבל קיומה גם טוב ולו רק על-מנת להפנות אל המקור...

(אגב, ראוי לציין כי הקרדיט לשיריו של טום וויטס כיום נרשם כ- וויטס/ברנן, עבור קתלין ברנן, אשתו של וויטס. יש להניח שברנן שותפה לקונספט ולטקסטים, לא ברור איך נעשית החלוקה ובאיזו מידה.)

כאן קראוס, ולאחר מכן וויטס, בהופעה, בגירסא מיוחדת. אצל וויטס אפשר לשים לב להתנהלות של שלושה מקצבים ומלודיות המשתלבים- קצב הבנג'ו, קצב הביניים שבין הבתים בשירה שללא מילים, לה עושה כאן וויטס וריאציה שונה מזו שבהקלטה המקורית, והמלודיה העיקרית כמובן.






אין תגובות: