יום חמישי, 15 בספטמבר 2011

I Told You I'm No Good


You Know I'm No Good
Amy Winehouse
.....
.....


Meet you dowstairs in the bar and hurt
Your rolled up sleeves in your skull t-shirt
You say 'What did you do with him today?
And sniffed me out like I was Tanqueray
'Cause you're my fella my guy
Hand me your Stella and fly
By the time I'm out the door
You tear men down like Roger Moore

I cheated myself
Like I knew I would
I told you I was trouble
You know that I'm no good

Upstairs in bed with my ex boy
He's in a place but I can't get joy
Thinking on you in the final throes
This is when my buzzer goes
Run out to meet you, chips and pitta
You say 'when we married'
'cause you're not bitter
'There'll be none of him no more'
I cried for you on the kitchen floor

I cheated myself
Like I knew I would
I told you I was trouble
You know that I'm no good

Sweet reunion Jamaica and Spain
We're like how we were again
I'm in the tub, you on the seat
Lick your lips as I soap my feet
Then you notice likkle carpet burn
My stomach drop and my guts churn
You shrug and it's the worst
Who truly stuck the knife in first

I cheated myself
Like I knew I would
I told you I was trouble
You know that I'm no good

I cheated myself
Like I knew I would
I told you I was trouble
You know that I'm no good

מראשיתו You Know I'm no Good הוא שיר מכאיב ועצוב, ולא רק בשל כותרתו. המילים, המלודיה והמקצב הנהדרים שלו, מחלחלים במתיקות כמו גלולה מרה שמותירה מועקה צמיגה של אבדן והחמצה.

מדובר באהבה סוערת ובלתי אפשרית. כזו, שבה אף צד אינו מצליח להעניק לאחר תחושה של יציבות וביטחון, באופן הכולל יכולת לאזן ולמתן את הפגיעות ההדדיות. פרידות, חזרות, בגידות, געגועים, אכזבות. הקשר מצליח לשרוד רגע איחוד מחודש של חופשה בג'מייקה וספרד, אבל גולש במהרה לחוסר האמון, הנכרך לאורכו ואינו מרפה.

"ניסינו" אמרה ווינהאוס, כשהתייחסה לשיר. אלא שהטקסט אינו מסתפק רק בתיאור הניסיון הכושל. הוא חוזר שוב ושוב על ההצהרה- "אמרתי לך שאני פרובלמטית, בעייתית, לא טובה". כלומר, מראש לא היה כדאי לך, הזהרתי. זו התימה המרכזית שלו. זו חוויה שאינה קשורה כמובן רק לאותו קשר מסוים.

אפשר לכאורה לשרטט מקבילות מסוימות להצהרה מן הסוג הזה, לפחות ברמת הכותרת. בשירה העברית למשל, אצל אלכסנדר פן ב- "לא אני הוא האיש" (בלחן והשירה המרגשים של צביקה פיק). פן מדגיש שוב ושוב בפני אהובתו (לשעבר כנראה), שהוא אינו האיש שלבואו היא מצפה. אחר הוא זה שיביא לה טבעת. הוא עצמו, מצולק וחבול. עליה ללכת הלאה, היא תמצא, גם אם זה יקח זמן.



גם אצל בוב דילן אפשר למצוא הצהרה שיש בה דימיון ב- It Ain't me, babe . לא אני הוא זה שלו את זקוקה, אומר בוב. אמנם אצל דילן ההצהרה נשענת על ביקורת כלפי האישה המסוימת המצפה לגבר שהוא חזק תמיד, כזה המוכן להתחייב שתמיד יהיה שם בכל רגע נתון ויגן עליה, בין אם היא צודקת ובין אם לאו. אלו עבורו כמובן ציפיות מוגזמות, מסרסות, חונקות ולא ריאליות, ואליהן הוא מפנה את חיציו. עדיין, הוא מנער מעצמו כל דימוי של מי שעליו ניתן להשען בלא תנאי, ושל כזה שיכול להצהיר על רצונו שלא להפרד אף פעם. הוא ממש אינו מן המתחייבים. אל תכבלו אותו.



בשני המקרים, גם אצל פן וגם אצל דילן, אין כאב ממשי בקרב המצהיר עצמו , זה המשחרר ומפנה הלאה. גם לא איזו אשמה כבדה. בסטריאוטיפ זו הצהרה יותר "גברית" בשכיחותה.

האמירה של ווינהאוס שונה- היא רווית כאב. לכאורה היא מונעת ההאשמה כלפיה- אל תבוא אלי בטענות, הזהרתי אותך מראש מפני, ידעת לאן אתה נכנס. אולם דומה שהאזהרה מקפלת בחובה כמיהה לזה שיתעקש, שלא יוותר, שלא יבהל, שיוכיח אחרת, שיתקן, שיהיה נוכח במלוא תחושתיו, שילחם ולא ימשוך בכתפיו באדישות, שלא ינעץ סכינים, שיעטוף, יחבק, יעניק ביטחון. כמובן שזו משימה לא קלה.
אלא שהשאלה היא אם כל זה אמור להספיק. המציאות, ככל הנראה, הוכיחה במקרה זה שלא. שהאופטימיות שדברים ישתנו הייתה אולי אחיזת עיניים, ממש כדבריה. שאולי גם אם נמצאה דמות מתאימה, יכולתה למלא את החלל והספק הייתה מוגבלת . לכן אפשר לראות את האמירה גם כהצהרה לכל הקרובים, והסובבים והמצפים- שלא תגידו שלא אמרתי לכם. החוויה כנראה שלא השתנתה..

מוזיקלית, אפשר אולי לאתר ציטטות בשיר. יש הרואים את שורת הבס הדומיננטית שלו, כלקוחה במובהק משיר אחר. לי אישית מזכירה תמיד שורת הפיזמון that I'm no good את Which way you're going Billy של ה- Poppy Family , מסוף שנות ה-60.



רבות דובר על חלקו של מארק רונסון בהצלחת BTB , עד כדי טענות פה ושם, שהוא רכיב ההצלחה המרכזי. תרומתו של רונסון, ללא ספק גדולה וייחודית, אבל מספיק לשמוע את ווינהאוס מבצעת את I'm No good באופן גולמי וטהור כל כך, בליווי גיטרה בלבד, בכדי להסיר ספק או פקפוק בדבר גדולת היצירה שלה כעומדת בפני עצמה.