יום שלישי, 22 בינואר 2013

Your Lips Are Red



Your Lips Are Red
Annie Clark

Your lips are red
My face is red from reading your red lips
My hands are black
My hands are black inside this downtown taxi cab
This cities red
This cities red from riding us into the ground
This cities black
This cities black from all the ashes in downtown
Ashes in downtown, ashes in downtown

My face is drawn
My face is drawn on with this number 2 pencil
Your face is drawn
Your face is drawn from drawing words right from my lips
Words right from my lips, words right from my lips

Your lips are red
My face is red from reading your red lips
My hands are red
My hands are red from sealing your read lips
Sealing your red lips, sealing your red lips

Your skins so fair
Your skins so fair its not fair
You remind me

אנני קלארק נוהגת לומר שהכתיבה שלה היא במקורה יותר צורנית ויזואלית, ופחות כזו הצומחת מתוך מבנה מוזיקלי מסודר ומנוסח.  כך, היא מושפעת גם מסרטים ישנים או סרטי דיסני, וכך גם אופני הביטוי וההבעה שלה שזורים דרמטיות, לעתים תיאטרלית או ציורית. 
אפשר אם כן, לנסות לתת משמעות   לטקסטים שלה  גם מתוך סוג עמדה  שכזה, ולאו דווקא רק מעמדה פרשנית אנאליטית.  

מדובר במונולוג  ישיר אל מול מישהו/י. הוא יכול להתקיים בין זוג אוהבים (גבר ואישה, או שתי נשים) הנע בין סערת חושים לרוגע, או בין זוג אוהבים כועס תחת משבר- על סף או בעקבות פרידה, או  אף אולי בין אישה לבין עצמה. הדוברת היא ככל הנראה אישה (זו שפניה מצוירות  בעיפרון מס' 2, רך יחסית).  הדמות שאליה פונים גם היא עשויה להיות אישה על- סמך "שפתייך אדומות". האפשרות שמדובר בדיאלוג פנימי, נתמך בהיותה של קלארק בעלת עור בהיר- (your skins so fair) , ושפתיה שבאדום מודגש על העטיפה.
 
לאורך הבתים נשמרת ההתאמה והחפיפה בין הדמויות והאובייקטים (העיר, המונית, אולי הרכבת המרומזת) , או היכולת שלהן לחדור  ולהשפיע, השפתיים, הפנים, הידיים  נצבעים  בהתאמה הדדית על-ידי האחר, כמו מראה משקפת או מכחול צובע. השפעה הדדית זו נקטעת בבית האחרון, כאשר גם טון השירה מתרכך, וקלארק עוברת לאוקטבה גבוהה יותר. בבית זה בולט יותר המבט אל האחר. המבט המפריד המעורר אהבה, קינאה  כעס או תסכול-  Your  skins so fair it's not fair . כאן כבר אין התמזגות, אלא נפרדות המאפשרת לחוות את התחושות הללו ממבט של התפכחות, אהבה, קבלה, או השלמה.
 
השיר מדגים היטב את היכולת של קלארק לשלב בין הבעות קוליות שונות  של רכות , צלילות וזכות לבין כעס ואנרגיה מתפרצת. עצמת האנרגיה באה לידי ביטוי כמובן גם בפראזת הגיטרה המצוינת הפורצת במרכזו. פראזה זו מוסיפה לשיר גם את הכוח ההופך אותו למתבקש להכלל בסט הופעה, כמו שהיא מבצעת אותו,  בגרסאות שונות, חלקן ארוכות.
 
אי אפשר להתייחס ל-  Your  Lips Are Red בלא להתעכב על הפסנתר של מיק גארסון. זה אותו פסנתר ג'אזי חופשי קברטי של גרסון המוכר כל כך מ- Aladdin Sane .  המתח שהוא בונה כאן יפהפה, באוירה של סרט אימה (שאולי בכלל הוא מקורו של השיר..), וסגנונו בכלל מתאים לזה של קלארק .
 
אם השיר הראשון ב-  Marry Me  נחתם באקורד הסיום של Day In The Life הרי שכאן  מוקדש כל החלק האחרון לציטוטים מתוך-  Within You Without You  , שניהם מתוך Sgt. Pepper . קלארק מסמנת אם כן מקורות השפעה (בואי, חיפושיות, לקראת סיום האלבום היא נשמעת כמו בילי הולידיי), אבל יוצרת סגנון ייחודי ובולט מאוד משלה. היא מצליחה לשלב רכות וניקיון עם חספוס ותשוקה, ועושר מוזיקלי  עם עוצמה רגשית. שיתוף הפעולה האחרון שלה עם דיויד ברן יחשוף אותה ודאי לקהלים יותר רחבים,  אולם נראה שחשיבות המקוריות והחדשנות של  יצירתה עוד תתבהר ותעמיק בהמשך.

(הגירסא כאן עם הטקסט)