יום רביעי, 26 במרץ 2014

Third World Man



Third World man
Walter Becker / Donald fagen

Johnny's playroom
Is a bunker filled with sand
He's become a third world man

Smokey Sunday
He's been mobilized since dawn
Now he's crouching on the lawn
He's a third world man

Soon you'll throw down your disguise
We'll see behind those bright eyes
By and by
When the sidewalks are safe
For the little guy

I saw the fireworks
I believed that I was dreaming
'Til the neighbours came out screaming
He's a third world man

[chorus]

When he's crying out
I just sing that Ghana Rondo
E'lera del terzo mondo
He's a third world man

[chorus]

במקרה התגלגל TWM להיות שיר החותם רצף של שבעה אלבומים  מצוינים  שהוציאו דונלד פייגן ווולטר בקר בשנות השבעים.  שיר שאמור היה להיכלל ב Gaucho , The Second Arrangment , נמחק לו איכשהו, ולכן הוחלט לרענן את ?Were You blind that Day (הגירסא הקודמת ל TWM ), שלא נכלל באלבומים קודמים (כנראה ב Aja ), על-ידי שינוי הטקסט, ועריכה מחודשת. לארי קרלטון, שאחראי על סולו הגיטרה הנהדר בשיר, מספר ששמע שהוא מצוין לשבח על חלקו ב Gaucho , כאשר בעצם לא נכח בהקלטות האלבום , והבין שמדובר בהקלטה מוקדמת שהשתחלה  אליו.

בכל אופן, מקריות מבורכת זו הוציאה את TWM לאור וטוב שכך. נראה שגם המבקרים המובהקים של SD , הטוענים כנגד צליל מהונדס, אוורירי, פרפקציונסטי  או קטיפתי מדי וכיו"ב, אינן יכולים לסתור את האפקט המרגש שמהלך עליו והחוויה שמעורר. כבר הפתיחה  הנוגה, האיטית, היפהפייה, החוזרת על עצמה ארבע פעמים, ושבה כנושא מרכזי מלווה בהמשך, משרה עליו את אופיו.

SD תארו בדרך כלל טיפוסים, דמויות, characters – ריקי, רוז, אז'ה, ג'וזי, מלך העולם, צ'ארלי הפריק, ד"ר וו, גאוצ'ו, ועוד. כך גם TWM . גם אם מוותרים על הניסיון להבנה כוללת של מלוא הטקסט, אפשר להתייחס למספר שורות נפלאות ממנו, כדי להצביע על אפשרות למהותו של אותו איש עולם שלישי, או גבר עולם שלישי.

הראשונה, הפותחת את השיר- "חדר המשחקים של ג'וני הוא בונקר מלא בחול" מתארת מישהו שממגן את עצמו היטב. חדר המשחקים שלו הוא בונקר. ג'וני זה מתואר כאן בגוף שלישי. בבית השלישי יש מעבר לגוף שני- "עוד מעט תזרוק את ההסוואה, ונוכל לראות מעבר לעיניים הנוצצות". כלומר יש משאלה למעבר מן הבונקר אל השלת השריון וחשיפת המבט, הגוף, והאישיות.  התהליך הוא איטי, "לאט לאט, (שוב בגוף שלישי) כשהמדרכות הן בטוחות עבור הבחור הקטן" (כלומר, אולי הגבר הוא ילד?).

הגיבור הוא אם כך שבוי,  מסוגר בעולמו המשוריין, ובוחן את דרכו להשתחרר, לצאת אל העולם, להיחשף, להגיע לרגע המיוחל בו המדרכות תהיינה בטוחות להלך בהן, ואפשר יהיה לוותר על הסוואות. מנקודת מבט כזו, אולי הניסוח איש/גבר עולם שלישי מקביל להיותו  נתון תחת שליטה של פחדיו  ושל הסתגרותו, שרוי במלחמות. ההיפרדות מההסוואה, מהשריון, מהבונקר, מסמלת אולי מתן אמון המאפשר יציאה לעצמאות ולחופשי, כשהזיקוקים המופיעים בהמשך מסמלים את חגיגתם.

במבט אוניברסלי פוליטי וחברתי רחב יותר, אפשר אולי להקיש למבט על אנושות השרויה עדיין בחלקה, במגננה, בבונקרים, במלחמות, בהתקפות, ובחוסר אמון, מהם היא מתקשה להשתחרר.

גאוצ'ו הוא בוקר לוחם דרום אמריקאי, חמוש, רכוב על סוס, מקביל לקאובוי האמריקאי. פייגן ובקר השתמשו במוטיבים מקטע מוזיקלי של קית' ג'ארט בשיר הנושא של האלבום. ג'ארת נולד ב-8  במאי 1945, יום הכרזת הניצחון של בעלות הברית  על גרמניה הנאצית, (הוא אגב, לא היסס לתבוע אותם, ולזכות בשותפות הן בקרדיט על כתיבתו והן בפיצויי תמלוגים).