בית הסתדרות המורים, אולם הופעות

הבלוג חורג ממנהגו כדי לספר את סיפורו של אולם, במה, ואולפן הקלטות.

אולם בית הסתדרות המורים, או כפי שנקרא גם בית המורה, נוסד ב 1966 כחלק מבית הסתדרות המורים ברחוב בן-סרוק בתל-אביב. האולם שימש כמעט מאז היווסדו במשך המחצית השנייה של שנות ה 60, ובמהלך שנות ה 70, כאולם הופעות פומביות, חזרות, וכאולפן הקלטות של שירים, ותכניות זמר ובידור ברשות השידור וקול ישראל. במקביל, שימש גם כאולם הופעות להפקות מסחריות של מוזיקה ובידור.

באמצע שנות הששים הוביל *חנוך חסון, אז עורך תכניות ומפיק בקול ישראל, יזמה להקמת במה המשלבת גם הופעות פומביות וגם אולפן הקלטות עבור רשות השידור וקול ישראל. האולם החדש בבית הסתדרות המורים נמצא מתאים, והושכר על ידי הרשות. 

במהלך השנים הוקלטו בו ושודרו תכניות פומביות רבות. 'מועדון הזמר' בהנחיית מאיר הרניק, יצחק שמעוני ורבקה מיכאלי, ובהפקת רחל הרמתי וחנוך חסון. תשואות ראשונות בהפקת יוסף (פפו) אריה, בהנחיית עופרה סמואל ובעיבוד וניצוח שמעון כהן, לסלו רוט, ו יצחק גרציאני, ובעריכת דליה און-פריזנט ואבי קורן. 'שוב יוצא הזמר' בעריכת גיל אלדמע, בהנחיית שלמה ניצן והשתתפות חבורת רננים, ובהפקת רחל הרמתי. 'שלכם לשעה קלה' בהנחיית אמנים שונים. מופעי שירה בציבור בהנחיית אפי נצר.

'תשואות ראשונות' העניקה במה לכישרונות ולאמנים בראשית דרכם. במהלך השנים הופיעו בה חוה אלברשטיין, שולי נתן, שלמה ארצי, מתי כספי, דורית ראובני, אבי טולדנו, עפרה חזה, נאוה ברוכין, מירי אלוני, מיכל טל, ועוד רבים.

** 'שלכם לשעה קלה' העמידה אמן/ית מסוים/ת במרכז ההופעה. אלו הנחו, שרו, העלו מערכונים, ואירחו אמנים אחרים. עודד תאומי, גדי יגיל, שייקה אופיר, שרגא פרידמן, יהורם גאון, תיקי דיין, חנה מרון, אילי גורליצקי, יוסי בנאי, זהרירה חריפאי, אריק לביא ושושיק שני, בומבה צור, רבקה מיכאלי, גדעון זינגר, אושיק לוי, מייק בורשטיין. כל אלו הנחו את התכנית במהלך שנותיה.

כאמור שימש המקום גם כאולפן הקלטות של הרשות. הוקלטו בו בין השאר שירים רבים של הלהקות הצבאיות ובראשן להקת הנח"ל (כמו למשל 'שיר לשלום', או 'אילו ציפורים', ועוד..), מערכונים של הגשש החיוור, שירים רבים של פסטיבלי הזמר והפזמון, ותכניות של תזמורת קול ישראל בערבית בניצוח זוזו מוסא.

במקביל לפעילות רשות השידור שימש האולם במה להופעות והפקות מסחריות רבות של מוזיקה ובידור. בלט בהן תיאטרון בימות בהנהלת יעקב אגמון, שהעלה מופעים רבים- גילה אלמגור ויוסי בנאי, תל אביב הקטנה, בוסתן ספרדי, איש חסיד היה, עולמו של ז'אק ברל, מופע שירי נעמי שמר, חוה אלברשטיין בתכנית יחיד, יוסי בנאי במופע שירי ברסאנס- 'אין אהבות שמחות'.

התיאטרון העממי של אברהם דשא (פשנל) העלה את 'צץ וצצה' בערב שירי אלתרמן עם בומבה צור, רבקה זוהר, טליה שפירא, עזרא דגן ומנחם זילברמן, את  גדי יגיל עם 'חיי כלב' ועוד. תיאטרון 'יובל' את 'הקוקו והסרפן', את 'רחל', והופעות של חוה אלברשטיין.  גם גיורא גודיק, תיאטרון הבימה, ותיאטרון החאן העלו הצגות באולם.

בנוסף עלו מופעים שונים- להקות צבאיות, להקת פיקוד דיזנגוף, שלישיית התאומים, רביעיית מועדון התיאטרון, שמעון ישראלי, הטוב הרע והנערה, אחרית הימים ואריק איינשטיין במופע משותף- 'יש כיסוי', להקת תמוז, ממפיס סלים, יגאל בשן, חיים משה, ועוד. 

פעילות האולם משקפת תקופה של יצירה בתולדות הזמר העברי, הבידור הישראלי, והרדיו. עשור פלוס שבין אמצע שנות הששים עד למחצית השנייה של שנות השבעים.

*  ובא לציון חסון- סיפורו של חנוך חסון, דודיפדיה, שימור המוסיקה הישראלית, דודי פטימר.

** שלכם לשעה קלה ב מערכונים ישראלים.

חלום עקבותיך

חלום עקבותיך
אברהם חלפי, יצחק קלפטר

חיפשתי אותך ולא מצאתיך,
חיפשתי אותך הלוט בענן.
מלוא נפש אריתי הדבש מני פיך,
ראיתי חלום עקבותיך בגן.

ידעתי, כי נסת הרחק מעימנו.
עלינו ציווית למות נבוכים.
נטעת עולם - עולמנו כגן הוא,
עולה חלומך בו כריח פרחים.

אך מי אתה? מי? ומה דמות גילגוליך?
ומה מיספרם באין-סוף הרגעים?
גלה לי פנים, לתועה בממלכת
העצובה מני כל בחיים.

אני אוהבך, אם הינך לא כמוני,
ולא אשנאך, אם עצב אתה.
ראה: אור ימינו הוא שמש העוני.
הרגש: לילותינו ריגבי עלטה.

וריק החלל - - - (חלוננו פתוח
למען נראה בו, מה ריק החלל).
חיפשתי אותך בלילות וברוח,
חיפשתי אותך בשרב
ובטל. 

ידועה הייתה אהבתו של אריק  איינשטיין לאברהם חלפי, שהיה גם קרוב להוריו. איינשטיין הביא להלחנתם של כמה וכמה משיריו על ידי יוני רכטר, מיקי גבריאלוב, שם טוב לוי ויצחק קלפטר. ב 'יושב על הגדר' (כולו בלחני קלפטר), מופיעים שניים. 'השיכור' הידוע יותר מבניהם. בשניהם הפליא קלפטר לתרגם את המילים ללחן. 'השיכור' כספוג צער, תוגה רומנטית וגעגוע, ו 'חלום עקבותיך' כנמרץ ומתריס, וממחיש היטב את הפנייה של הכותב לנמענו בגוף שני. איינשטיין גם שר אותו כך, באותה רוח לעומתית שיש בה אהבה וטענה. 

'חלום עקבותיך' מייצג תמה חוזרת * בשירת חלפי ובעולמו  ככל הנראה- הדואליות ביחס לאמונה ולאל. ההכרה בפלא הבריאה  והתודה, למול התמיהה על אסונותיה ומשבריה של האנושות, חוסר האונים ובדידותו של האדם. חלפי מחפש את האלוהים, את פניו הנעלמות. את נוכחותו, וקובל על היעדרותו, מסתורו. האל מופיע כמקור אינטימי וקרוב לנחמה ולהזנה ("אריתי הדבש מני פיך"), ומצד שני כמרוחק, נוטש למבוכת הקיום ("נסת הרחק מעמנו, עלינו ציווית למות נבוכים"), או  כלא מספיק שותף לכאב העוני והעלטה. בולטת גם ההנגדה בין העולם כגן נטוע פרחים, לבין הממלכה העצובה והחלל הריק.

היעדרות האל, הכמיהה לנוכחותו מופיעה במקומות נוספים אצל חלפי.   ב 'לאל האלמוני' למשל, עם "אותך אוהבים ילדים וממך מבקשות אימהות.. ונוהים בני אדם לקראתך, גופיהם באורך לפנק.. אך אתה, הנצחי שאיננו.. כי אינך.. לא גן במרחק אתה, לא קול במדבר, לא ניחוח" ( לאל האלמוני, ה').

צעדי האלוהים בגן, מפניהם מסתתרים אדם וחווה, משמשים כאן את חלפי להד המרוחק, הבלתי נראה, אליו הוא כמה, יותר מאשר לאימה מפניו.

גם ב 'שיר על יונה בחלוני' למשל (לחן רכטר), חוזרת טענת הנתק-  "אומרים: השמיים- גן/ אומרים: בשמיים טוב/ ירדו נא שמיים לשבת כאן /עם הילדים ברחוב".

הרהורים עולים לגבי אותו דיאלוג עם האל. האם באמונה טהורה מנהל חלפי יחסי קרבה אינטימיים וכעס כלפיו, או שהוא נאבק  בתוכו  בין אמונה לכפירה מוחלטת. בין הודיה והכרה, לבין שלילה של קיומו, והצבעה על האשליה התמימה של האדם, יוצרו, יצירה ואשליה הנובעות  ממצוקתו. 

תהייה דומה מופיעה בשיר של ברי סחרוף- 'ריבונו של עולם' (מתוך פרוייקט גלי צה"ל   ו 'האחר' ). סחרוף הלחין טקסט של בארי חזק. חזק, בן קיבוץ אפיקים, קצין ח"יר, למד פילוסופיה וכלכלה, עבד במשרד האוצר, כתב שירים. נהרג במלחמת יום כיפור ממערב לתעלה. 

אביב גדג' ביצע את השיר לאחרונה בהופעות הפסנתר שלו במרכז עינב.

אנא הגבר עוצמת אותותיך
כאן אני לא שומע, לא יודע
האם שוב תקעת פרח ברזל בדש האנטנה?
אתה עדין כל כך
למה אתה כה רכרוכי?
למה אתה תמיד אזרחי?
האם אני נשמע היטב? עבור,
עבור, גם אתה נשמע קטוע..
אתה נשמע פצוע, אתה
בעמק מאורגן היקפית
הרים וכינרת אחרת

אנא הודע עוצמת אותותיך
במכ"ם לא רואים את פניך
מדוע אינך מזוחל"ם?
מדוע אינך נלחם?
האם לשלוח אלייך סיור ממונע?
אני מלא אמונה
שלא יגיע ולא יחזור
פצע שחור.. פצע שחור..

אנא החלש עוצמת אותותייך
אמירי הברושים
לעת ערב לשווא לואטים שמך
וכוכב הצפון הבודד
אנה ינווט את צבא עגלותייך
לאן, הוא יוביל בהם את?
אנא עצום את עיניך
עכשיו אני שומע, רות
אתה יכול סופית למות
אב שכול אני כבר לא מרגיש
דמעות החורף עליך יגידו קדיש

* ענתבי, שוּר- 'חלום עקבותיך בגן' : על אמונה וכפירה בשלושה שירים לאברהם חלפי'. משיב הרוח, יד (תשסד), 65-69.   (תודה לשוּר ענתבי).