יום שלישי, 18 במאי 2010

Out In The Cold

Out In The Cold
מילים ולחן: אסף אבידן

Oh, Tell me David, what have you done
Where has BatSheva's sweetheart gone
What's taken over? When is enough
When the going gets lonely – the lonely get rough
Oh, times have changes since you became king
Since that boy with a flute, that played with a sling
But you still fight from a distance, that sling in your hands
If anyone gets near you don't give them a chance
Oh pray. They have left you here in the cold
Oh, tell me David, with just one stone
You didn't really think Goliath is gone
Now there you go prancing up Jerusalem road
And that giant inside you is starting to get hold
Michelle's in the window, BatSheva's in bed
Jonathan left you, and Uriah's dead
Now I don't pretend to know night time from day
But If I were you,I'd have something to say
Oh pray.They have left you here in the cold

בימים אלו יכול להיות בולט Out In The Cold כשיר קינה על מצבה ההולך ומתבדל של מדינת ישראל. קשה שלא לראות בו משל על נטייה כוחנית מבודדת, הנשענת על רוחות עבר, של איומים גוליתיים. אבידן מתייחס לשיכרון הכוח של דוד המלך ופונה אליו בגוף שני.
"או,ספר לי דוד, מה עשית?" להיכן נעלם אהובה של בת-שבע? …מתי זה כבר מספיק?" . כאשר הדרך הופכת להיות בבדידות, הבדידות הופכת קשה..
"זמנים השתנו מאז הפכת מלך, מאז אותו נער מחלל, ששיחק בקלע".. אלא שאתה עדיין מחזיק בקלע ממרחק, ואם מישהו מתקרב אתה לא נותן לו סיכוי.
"או, תתפלל. הם השאירו אותך כאן בקור".
בעודך מתקשה להשתחרר מגוליית אתה צועד ומפזז בגאווה במעלה דרך ירושלים, והענק שבתוכך הולך ותופס אחיזה. מיכל עומדת בחלון, בת-שבע במיטה, יונתן עזב אותך, ואוריה מת.
והפונה ממשיך- "אני לא מתיימר להבחין בין לילה ויום", כלומר, איני מעמיד את עצמי כיודע כל או אחראי מחלט על האמת. אבל, אם הייתי אלוהים, היה לי משהו לומר..
"או תתפלל, הם השאירו אותך בקור"
בבית האחרון מדגיש הפונה, כי אולי דרכו זו של דוד רחוקה מלהיות דרכו של אלוהים, גם אם דוד משתמש בו כמייצגו. כאן גם, בהעמדת עצם התהייה על אמת, מבדיל הפונה את עצמו מדויד הרואה עצמו כנציג הידע עלי אדמות, ומצביע על אבדן היכולת לשאול שאלה ולפקפק .
Out In The Cold הוא מתוך Lucky Man/Poor Boy הנהדר (עם המוג'וס כמובן). בשיר עצמו בולט ליווי הצ'לו של הדס קליינמן, וקול הרקע המזוכך/כמו שמימי של מארינה מאקסימיליאן בלומין. כאן, בהופעה, קליינמן היא גם הקול המלווה.


אין תגובות: