יום שלישי, 26 באוגוסט 2014

כל מקרה



כל מקרה

מילים: ויסלבה שימבורסקה *
לחן: שני פלג, דן הורוביץ, שלומי מנצור

מזל שהיה שם יער
מזל שלא היו עצים
מזל שמסילה, וו, קורה, בלם
מסגרת, סיבוב, מילימטר, שניה
מזל שתער צף על המים

ניצלת כי היית ראשון
ניצלת כי היית אחרון
כי לבד, כי אנשים
כי לשמאל, כי לימין

ניצלת כי ירד גשם, כי נפל צל
כי שרר מזג אוויר שמשי
בגלל, מאחר ש,
ובכל זאת, אף על פי

מה היה אילו יד, אילו רגל
ניצלת בפסע, כחוט השערה
ניצלת כי היית ראשון
ניצלת כי היית אחרון
ניצלת מצירוף המקרים

בלשון פשוטה כביכול ועניינית, משילה ויסלבה שימבורסקה כל יד נעלמה או כוח עליון של סדר ותכנון מן הקיום האנושי, ומעמידה למולם את מראת המקריות, זו שבזכותה מתאפשרים קיום, חיים, הצלה, ובעטיה מתרחשות טרגדיות. גורם מציל ברגע או במקום אחד, הוא אבן נגף באחר. אין תכנון תבוני, או 'גזירה משמים'. 
  
גם אם 'כל מקרה' מתייחס אולי לאירועים ספציפיים, כמו השואה למשל, או מלחמה, או פגעי טבע, הוא מתאר רעיון  קיומי של מקריות ההוויה, או מתייחס לפרשנות לתופעות בכלל.

ומה עם צירוף המקרים אינו  באמת אקראי, אלא תוצר מטאפיזי סמוי? דומה ששימבורסקה אינה מכוונת לאפשרות שכזו אלא נותרת עם "צירוף המקרים" כפשוטו. אקראי, גם אם בני אדם נוטים לעתים לייחס לו משמעות, או פונים לכוח עליון להסבר.

המקריות היא זו המנחה גם את תפיסתו של ריצ'רד דוקינס ('השען העיוור', 'יש אלוהים?' ועוד) חוקר האבולוציה, הטוען כי המרכבות והפונקציונליות של העולם הביולוגי הם תוצר מנגנון עיוור, וברירה טבעית בתהליך של מיליוני שנים.  דוקינס דוחה מכל וכל תכנון תבוני כלשהו לאבולוציה, וכמובן פוסל גם  את תפיסת הבריאתנות.

עם זאת, דווקא היות הקיום  כל כך על "חוט השערה" מבליט את חשיבותו וערכו, גם לפי שימבורסקה. החיים הם סוג של ניצחון, הצלה. לפיכך, חשיבות כה רבה לצמצום  תוצאות הרסניות או טרגיות של מקריות, דרך אמצעי בטיחות, תקינוּת, חופש, שוויון, דמוקרטיה, תרבות, חמלה, אחריות, רפואה, רפואה מונעת, ועוד.

ההגשה הבהירה, הנחרצת והתקיפה, אך גם האמוציונלית והרכה, של שני פלג בלחן (עם שותפיה דן הורוביץ ושלמה מנצור) ובעיבוד הנהדרים, מעבירים  בצורה מרשימה ומרגשת את רוחו של השיר.

(* הבחירה בטקסט כאן היא "מזל שתער צף על מים" בניגוד ל "מזל שקש צף על המים"  (כך מופיע בתרגום רפי וייכרט). שאלה מדוע נבחר השינוי ).