יום רביעי, 22 בינואר 2014

עולם


עולם
דיקלה דורי/ חנה לפידות


למה ככה
ולא אחרת
נפשי שואלת
מבולבלת
אני לא עוצרת

אין לי עולם
אין לי עולם אחר בשבילך

עכשיו נפרדנו
אני בכיתי
הכל אמרנו
לא ראיתי
אני לא נרדמת

אין לי עולם...

הו, ימים טובים
שיפתחו אלי הכוכבים
הו, הסיפורים
שיגלו איתי את החיים

אין לי עולם...

עכשיו לבד כאן
אני פוחדת
כמעט נפלתי
לא ויתרתי
מי יחבק

אין לי עולם...

אז למה ככה
נפשי שואלת
כבר אין כאן סרט
אני אחרת
אני חוזרת

אין לי עולם...

'עולם' כולל תוכן ודימויים מוכרים בטקסטים של דיקלה (כאן עם חנה לפידות).  פרידה, בכי, שברון לב, בדידות שאחרי. הטוטאליות והמיזוג מתפרקים - "איפה אתה/ ואיפה אהבתי/ אתה העולם/ אתה העולם" (בערבית בסיום) . האהוב הוא מייצג כל- "יקר יותר מחיי".  העולם כדימוי מופיע גם בהקשר עצמי- "אין לי עולם אחר בשבילך" - זו אני, ולא אחרת.
עם השבר מופיעים ברוב המקרים, כמו גם כאן, דימויים של תקווה ואופטימיות. כלומר, אפשר וסביר שעולם חדש יתגלה. התקווה מפציעה כאור ברוב השירים (כמו גם באלבומים אחרים), דרך דימויי טבע ומחזוריות- השמש, האביב, הערב, הכוכבים. כפי שב 'עולם' בפזמון עם "הו ימים טובים/ שיפתחו עלי הכוכבים/ הו הציפורים/ שיגלו אתי את החיים.." , כך "תראי תראי השמיים פתוחים/ מעלינו".. ב 'תראי', "אביב יבוא עכשיו הוא ישטוף/ את ענניו של יום חורף באמצע שנה" ב 'געגועים', "הירח יחייך כשאתהלך בשמלתי" ב 'הבטחת לי', "מחר אני אקום אולי משהו יקרה לי" ב 'מוצ"ש', ועוד..

בהדגשה מוזיקלית של אותה רוח תקווה,  אופטימיות ושינוי, שיריה של דיקלה הם בסופו של דבר יותר מארש ניצחון וגאווה, מאשר תבוסה או שקיעה.

מעניינת הבחירה, המכוונת או לא, של רן שם טוב, המפיק, או שלה ושלו, לשלב בעיבוד השיר את מוטיב כלי המיתר הדרמטי  הלקוח מ 'בלדה לשוטר' (מנור/הירש), מתוך  "השוטר אזולאי".



את 'בלדה לשוטר' אי אפשר לתאר כשיר ניצחון. שורה עליו יותר הנוגות והעצב הרומנטי,  של הוקרה והערכה לדמות האנטי גיבור.

גם בטקסט של מנור מופיע  המושג "עולם" פעמיים- "איזה עולם נפלא הוא היה בונה לו.. רק להשיב ניתן את שחלף מזמן, איך העולם אז היה משתנה". גם כאן מדובר בעולם שחלף ולא ישוב עוד- "הסמטאות כולן שלו" הופכות ל "סמטאות כבר לא שלו".  אלא שכאן במילות הסיום - "השמש אט יוצאת מנדנה",  לאחר "בוקר אפור באוויר שוב משנה את התמונה"-  נראית הזריחה כמייצגת יותר את המשכיות העולם השגרתית, כשאזולאי סיים כבר את תפקידו .

נראה אם כך שהתמה מופיעה כאן  (ומשתלבת נהדר) גם כהומאז' לשיר בכלל, וגם בהקשר לפרידה מסוג של עולם ומלואו. , אבל העלבון והפגיעה המשותפים-  "למה ככה"? ב 'עולם', ו "'שוב אומרים לו לך, שוב אומרים לו בוא", ב 'בלדה לשוטר, שייכים לדמויות לכאורה שונות מאוד במהותן. ואולי.. לא.