יום חמישי, 10 במאי 2018

חלום עקבותיך



חלום עקבותיך
אברהם חלפי, יצחק קלפטר

חיפשתי אותך ולא מצאתיך,
חיפשתי אותך הלוט בענן.
מלוא נפש אריתי הדבש מני פיך,
ראיתי חלום עקבותיך בגן.

ידעתי, כי נסת הרחק מעימנו.
עלינו ציווית למות נבוכים.
נטעת עולם - עולמנו כגן הוא,
עולה חלומך בו כריח פרחים.

אך מי אתה? מי? ומה דמות גילגוליך?
ומה מיספרם באין-סוף הרגעים?
גלה לי פנים, לתועה בממלכת
העצובה מני כל בחיים.

אני אוהבך, אם הינך לא כמוני,
ולא אשנאך, אם עצב אתה.
ראה: אור ימינו הוא שמש העוני.
הרגש: לילותינו ריגבי עלטה.

וריק החלל - - - (חלוננו פתוח
למען נראה בו, מה ריק החלל).
חיפשתי אותך בלילות וברוח,
חיפשתי אותך בשרב
ובטל. 



ידועה הייתה אהבתו של אריק  איינשטיין לאברהם חלפי, שהיה גם קרוב להוריו. איינשטיין הביא להלחנתם של כמה וכמה משיריו על ידי יוני רכטר, מיקי גבריאלוב, שם טוב לוי ויצחק קלפטר. ב 'יושב על הגדר' (כולו בלחני קלפטר), מופיעים שניים. 'השיכור' הידוע יותר מבניהם. בשניהם הפליא קלפטר לתרגם את המילים ללחן. 'השיכור' כספוג צער, תוגה רומנטית וגעגוע, ו 'חלום עקבותיך' כנמרץ ומתריס, וממחיש היטב את הפנייה של הכותב לנמענו בגוף שני. איינשטיין גם שר אותו כך, באותה רוח לעומתית שיש בה אהבה וטענה. 

'חלום עקבותיך' מייצג תמה חוזרת * בשירת חלפי ובעולמו  ככל הנראה- הדואליות ביחס לאמונה ולאל. ההכרה בפלא הבריאה  והתודה, למול התמיהה על אסונותיה ומשבריה של האנושות, חוסר האונים ובדידותו של האדם. חלפי מחפש את האלוהים, את פניו הנעלמות. את נוכחותו, וקובל על היעדרותו, מסתורו. האל מופיע כמקור אינטימי וקרוב לנחמה ולהזנה ("אריתי הדבש מני פיך"), ומצד שני כמרוחק, נוטש למבוכת הקיום ("נסת הרחק מעמנו, עלינו ציווית למות נבוכים"), או  כלא מספיק שותף לכאב העוני והעלטה. בולטת גם ההנגדה בין העולם כגן נטוע פרחים, לבין הממלכה העצובה והחלל הריק.

היעדרות האל, הכמיהה לנוכחותו מופיעה במקומות נוספים אצל חלפי.   ב 'לאל האלמוני' למשל, עם "אותך אוהבים ילדים וממך מבקשות אימהות.. ונוהים בני אדם לקראתך, גופיהם באורך לפנק.. אך אתה, הנצחי שאיננו.. כי אינך.. לא גן במרחק אתה, לא קול במדבר, לא ניחוח" ( לאל האלמוני, ה').

צעדי האלוהים בגן, מפניהם מסתתרים אדם וחווה, משמשים כאן את חלפי להד המרוחק, הבלתי נראה, אליו הוא כמה, יותר מאשר לאימה מפניו.

גם ב 'שיר על יונה בחלוני' למשל (לחן רכטר), חוזרת טענת הנתק-  "אומרים: השמיים- גן/ אומרים: בשמיים טוב/ ירדו נא שמיים לשבת כאן /עם הילדים ברחוב".
הרהורים עולים לגבי אותו דיאלוג עם האל. האם באמונה טהורה מנהל חלפי יחסי קרבה אינטימיים וכעס כלפיו, או שהוא נאבק  בתוכו  בין אמונה לכפירה מוחלטת. בין הודיה והכרה, לבין שלילה של קיומו, והצבעה על האשליה התמימה של האדם, יוצרו, יצירה ואשליה הנובעות  ממצוקתו. 

תהייה דומה מופיעה בשיר של ברי סחרוף- 'ריבונו של עולם' (מתוך פרוייקט גלי צה"ל   ו 'האחר' ). סחרוף הלחין טקסט של בארי חזק. חזק, בן קיבוץ אפיקים, קצין ח"יר, למד פילוסופיה וכלכלה, עבד במשרד האוצר, כתב שירים. נהרג במלחמת יום כיפור ממערב לתעלה. 

אביב גדג' ביצע את השיר לאחרונה בהופעות הפסנתר שלו במרכז עינב.

אנא הגבר עוצמת אותותיך
כאן אני לא שומע, לא יודע
האם שוב תקעת פרח ברזל בדש האנטנה?
אתה עדין כל כך
למה אתה כה רכרוכי?
למה אתה תמיד אזרחי?
האם אני נשמע היטב? עבור,
עבור, גם אתה נשמע קטוע..
אתה נשמע פצוע, אתה
בעמק מאורגן היקפית
הרים וכינרת אחרת

אנא הודע עוצמת אותותיך
במכ"ם לא רואים את פניך
מדוע אינך מזוחל"ם?
מדוע אינך נלחם?
האם לשלוח אלייך סיור ממונע?
אני מלא אמונה
שלא יגיע ולא יחזור
פצע שחור.. פצע שחור..

אנא החלש עוצמת אותותייך
אמירי הברושים
לעת ערב לשווא לואטים שמך
וכוכב הצפון הבודד
אנה ינווט את צבא עגלותייך
לאן, הוא יוביל בהם את?
אנא עצום את עיניך
עכשיו אני שומע, רות
אתה יכול סופית למות
אב שכול אני כבר לא מרגיש
דמעות החורף עליך יגידו קדיש

* ענתבי, שוּר- 'חלום עקבותיך בגן' : על אמונה וכפירה בשלושה שירים לאברהם חלפי'. משיב הרוח, יד (תשסד), 65-69.   (תודה לשוּר ענתבי).