Disparate Youth

Disparate Youth
Santi White, Nick Zinner, Ricardo Johnson

Don't look ahead, there's stormy weather 
 Another roadblock in our way 

But if we go, we go together
Our hands are tied here if we stay

Oh, we said our dreams would carry us
And if they don't fly we will run
Now we push right past to find out
Oh how to win what they all lost

Oh ah, oh ah
We know now we want more
Oh ah, oh ah
A life worth fighting for
Oh ah, oh ah
We know now we want more
Oh ah, oh ah
A life worth fighting for

So let them say we can't do better
Lay out the rules that we can't break
They wanna sit and watch you wither
Their legacy's too hard to take

Oh, we said our dreams would carry us
And if they don't fly we will run
Now we push right past to find out
Oh how to win what they all lost

Oh ah, oh ah
We know now we want more
Oh ah, oh ah
A life worth fighting for
Oh ah, oh ah
We know now we want more
Oh ah, oh ah
A life worth fighting for

In their heads pledging their beds
In their eyes it shows
When the freedom breaks
Well then if you ask and they don't know
Oh tell me that
I turn my back while the odds all stand beneath me
And they all said I was mislead
But now the odds all stand beneath me

Oh ah, oh ah
We're frozen to the core
Oh ah, oh ah
A life worth fighting for

Oh, we said our dreams would carry us
And if they don't fly we will run
Now we push right past to find out
Oh how to win what they all lost

Oh ah, oh ah
We know now we want more
Oh ah, oh ah
A life worth fighting for
Oh ah, oh ah
We know now we want more
Oh ah, oh ah
A life worth fighting for

We hear them run but don't hear what you say
Now here we come can't throw nothing in our way
ay yo
We hear them run but don't hear what you say
Now here we come can't throw nothing in our way
ay yo
ay yo
ay yo
ay yo
 

Disparate Youth  הוא שיר מלא עצמה וכוח. הוא רקיד, הוא להיט  מועדונים, יש לו קצב נהדר (כמי שהתמקדה בנגינה בתופים בלימודי המוזיקה שלה, מעידה על עצמה סנטיגולד שהיא כותבת בדר"כ  על פי מקצב). הוא מושר בנחישות לכאורה  עניינית, אבל מתקבל מרגש, וממלא תקווה ואופטימיות כמו מצעד משחרר.  

ככזה הוא משרת היטב טקסט הקורא לגיבוש זהות עצמאית ונבדלת. סביר להניח שתקופה משמעותית לגיבושה היא הנעורים, כפי שמכוונת הכותרת, אבל בעצם זו המלצה לכל שלב ושלב בחיים. זהות ודרך חיים מתגבשים ומתעצבים לאורך חייו של אדם דרך ילדות, נעורים ובגרות.  

זוהי קריאה לשחרור מכבלים, מקיבעונות, מקולות של אחרים גדולים כאלו או אחרים, קולות שבטיים, קולות מיתולוגיים, נורמות מעוותות ועוד.. היכולת לעמוד מול כוחם של אלו ולבנות מבט מפוכח אל העולם שבחוץ ואל עולמו הפנימי של האדם, רחוקה מלהיות מובנת ואליה ודורשת כוחות ותעצומות נפש.  

תמה זו מלווה את  Master Of My Make Believe  כולו,  ואת דרכה המוצהרת  של סנטיגולד בכלל. לקיחת אחריות של האדם על גורלו , על עמדותיו המוסריות ,חופש, הקשבה לאמת פנימית ויכולת לפקפק ולשאול שאלות, יצירת מטרות ותנועה להשגתם.

(ס"ג מעידה על הערכתה לתקופת הפאנק, לאו דווקא בשל ערכה המוזיקלי , אלא יותר בשל כוחה המתריס, ורוח המרד שנשבה בה). 

הטקסט כולו בגוף ראשון רבים. כלומר, היכולת לשחרור זקוקה כמובן לכוח הקולקטיב, או להשראתם המחזקת של אחרים.  זו ללא ספק רוח מפעימה ונוסכת אומץ, ולמהפיכות נדרשת לרוב קבוצה.  עם זאת כדאי לזכור שהקבוצה לעתים גם מסרסת, מקהה, או מטשטשת אמיתות נוקבות. לעתים פילוס הדרך הוא גם בהכרח אישי ומוביל. יתכן שמכוון כאן גם לאקטואליה של ניסיונות למהפכות חברתיות רחבות יותר, כמו אלו שמאפיינות את רוח התקופה.

המאבק הוא למול האחר/ים המשמרים, מקפיאים, ומונעים תזוזה והתקדמות. אלו שאומרים ש "איננו יכולים לעשות טוב יותר".. אלו "היושבים ורוצים לראות אותנו קמלים". השיר רצוף שורות נהדרות כמו-  " אמרנו שחלומותינו יישאו אותנו, אבל אם הם לא יעופו, נרוץ", "אנו יודעים עתה שאנחנו רוצים יותר... חיים  השווים  להתעקש  ולא לוותר עליהם", "עכשיו אנו מנסים למצוא כיצד לזכות בכל מה שהם הפסידו". כלומר, ההישענות על קיבעונות,  כרוכה בהפסדים שהאדם כמובן אינו מודע להם, והוא עלול לאבד שוב ושוב את היכולת להרוויחם. הקידמה חושפת את כל שהשמרנות הפסידה. 

את השיר כתבה סנטיגולד עם ניק זינר וריקרדו ג'ונסון. כאן הביצוע בהקלטת אולפן ב- BBC .