יום חמישי, 29 במאי 2014

כמו אדם חופשי (אישה שלי)



כמו אדם חופשי (אישה שלי)
מילים: ארז לב ארי, פטריק סבג, מיכה שטרית
לחן:   ארז לב-ארי, פטריק סבג

אישה אישה שלי דומעות ענייך מלוחות
שאון היום בך לא נוגע
הנחתי את חיי בין זוג ידייך הרכות
אך לפעמים אני בורח

למרחקים אנדוד ואת אוחזת לי מקום
כגן נעול כמעיין חתום
אישה אישה שלי כמו דממה רוגעת
אך לפעמים אני שוכח

שחרר שחרר אתה לא יכול לעוף
עם שק של אבנים על הכתפיים
יש לך חלומות של עבד
אתה לא חולם כמו אדם חופש
י

זהו שיר אהבה לאישה שהיא עוגן יציב, מצע רך, מעיין, בית. שני  הבתים הראשונים הם פנייה אליה. הפונה נוטה לעתים לנדוד, לברוח, לשכוח. הוא מתייסר על כך. היא סובלת- עיניה דומעות. לא ברור האם "שאון היום" שאינו נוגע בה, מייצג את יכולתה שלא להיסחף או להתבלבל, או שאפשר לקרוא אותו כמעט כנתק מסוים מהמציאות, כדכדוך. האם המעיין החתום והגן הנעול מייצגים בית בעל יסודות מוצקים, זורם,  עמיד כנגד סכנות, או  סגירות, התבצרות, נסיגה וחוסר חיים?

למרות אי הנוחות שמעוררים הדימויים, היכולים ליצור התרשמות של 'אישה קטנה', מקריבה וכו',  הנטייה היא בכ"ז לבחור באפשרות הראשונה- הדמעות, הרכות, שאון היום שאינו נוגע, הגן הנעול, המעיין החתום, נראים יותר כמייצגים  בהתאם לבחירה זו  את הרגישות, היציבות, הרוגע, העמידות. יחד עם זה יש אולי רצון לשנות את הסטטוס קוו, את הדפוס הקיים של בריחה-כאב-אשמה.

הבית השלישי מערפל את התמונה. הפנייה הפעם היא אל הדובר עצמו-  או שלו אל עצמו, או של סביבתו, חבריו,  כלפיו. "שחרר שחרר אתה לא יכול לעוף/ עם שק של אבנים על הכתפיים/ יש לך חלומות של עבד/ אתה לא חולם כמו אדם חופשי". מה לשחרר? את כבלי הקשר?   האם זו הפנייה לנתק את המעגל דרך פירוק ממשי, או דרך אפשרות שלא להעמיס אשמה, ולאפשר תנועה ומרחב חופשיים יותר נטולי אשמה?

קיימת אפשרות נוספת שמסמנת את המשא הכבד, כמשא פנימי ותיק, של אשמה או מחויבות  מגבילה. כזו המייצר מנטליות של עבד, שאינה קשורה דווקא למבנה הקשר הנוכחי. שחרור ממשא זה יוציא לחופשי, ויאפשר תנועה פחות כבולה, שאולי תצריך גם פחות לנדוד או לברוח. כך הכותרת המכילה 'כמו אדם חופשי' ו (אישה שלי) בסוגריים, אינה מצביעה בהכרח על ניגודים או סתירה.

ארז לב ארי – גיטרות ושירה, פטריק סבג- קלידים ושירה, ז'אן פול זימבריס- תופים, עמוס פרידמן- בס. נקווה  לעוד משיתוף הפעולה הנהדר הזה בין לב ארי וסבג.