ב 2018 הופיע ג'ק ווייט ב SNL כשהוא משתמש בגרסה הכחולה של גיטרה שנבנתה עבור סנט וינסנט – St. Vincent Signature, של Ernie ball Music Man. הוא המשיך להשתמש בה גם לאורך סיבוב ההופעות של Boarding House Reach . "אני חושב שסנט וינסנט היא אחת מנגניות הגיטרה הטובות ביותר כיום. נראה לי שהיא לא זוכה להערכה מספקת על הנגינה שלה. היא מאוד יצירתית וחדשנית". "קיבלתי את המפתחות לממלכה", אמרה קלארק על המיומנות שרכשה כנערה לנגן שירים של הרכבים ומוזיקאים שאהבה.
קלארק וווייט הופיעו בסוף יוני באותו שבוע בלונדון, המרסמית' אודיאון (אוונטים אפולו כיום), במסגרת סיבוב ההופעות האירופאי. קודם לכן הופיעו בגלסטונברי. שניהם גובו בהרכבים מעולים,היו במיטבם, ושמרו על מתח הופעה קצבי ואנרגטי מאוד לכל האורך. ההופעות הפנטסטיות שיקפו את מעמדם הבולט ברוק כיום, ובמאה ה 21 בכלל. הם פוריים מאוד: ווייט, 46, לאחר יותר מ 20 שנות יצירה עם ה White Stripes , עם ה Dead Weather, עם ה Racounters , ואלבומי הסולו שלו. השנה הוציא שני אלבומים, Fear Of The Dawn , ו Entering Heaven Alive. הראשון בדגש על רוק קשוח, השני מרוכך ואקוסטי יותר. מאחוריו קרוב ל 20 פרסי גראמי. קלארק, 40, לאחר כ 15 שנים עם ששה אלבומים, כולם מצוינים, ואלבום נוסף עם דיוויד בירן. לפני כשנה יצא Daddy's Home, שהוא בסיס סיבוב ההופעות הנוכחי. היא מחזיקה ארבעה גראמי.
לשניהם שם במה – אנני קלארק כסנט וינסנט, ג'ק הוא ג'ון אנתוני וויליס. את 'ווייט' לקח משותפתו לסטרייפס (ואשתו תקופה מסוימת), מג.
מאז Blundrebus מתמיד ווייט בתקופה הכחולה הקרה שלו, לאחר זו האדומה לבנה שחורה עם הסטרייפס. הסגנון, הלבוש, העיצוב, משחקים תפקיד בפרסונה שיצר. כך גם בחברת התקליטים וההפקה שהקים, ובחנויות המשווקות שלו.
גם קלארק שמה דגש רב על עיצוב, צבעים, סגנון ולבוש, על תקליטים, על הבמה, ומחוץ לה.
במובן הזה, מעבר לטעם האסתטי המפותח שלהם וליכולות העיצוב , הם מוכרים ומשווקים גם תדמית ומיתוג, באופן שלא מאפיל על היצירה או בא במקומה, אלא משרת ומעשיר אותה.
אם לחזור למוזיקה, מדובר בשני היוצרים מבצעים נגנים ופרפורמרים הבולטים בשני העשורים האחרונים. ווייט וקלארק נאמנים למסורת, מצטטים השפעות בשירים, אבל שוברים תבניות, מערבבים סגנונות, וחדשניים ומקוריים מאוד. קלארק מנסחת את כוונתה בהופעות "לייצר חוויה שלא נראתה קודם". אפשר לייחס זאת גם לווייט בכל ההיבטים. שניהם, כל אחד בדרכו, שינו את המוזיקה.
