Pirate Jenny

Pirate Jenny
Brecht/Weill

You people can watch while I'm scrubbing these floors
And I'm scrubbin' the floors while you're gawking
Maybe once ya tip me and it makes ya feel swell
In this crummy Southern town
In this crummy old hotel
But you'll never guess to who you're talkin
No. You couldn't ever guess to who you're talkin'

Then one night there's a scream in the night
And you'll wonder who could that have been
And you see me kinda grinnin' while I'm scrubbin
And you say, What's she got to grin
I'll tell you

There's a ship
The Black Freighter
with a skull on its masthead
will be coming in

You gentlemen can say, Hey gal, finish them floors
Get upstairs! What's wrong with you! Earn your keep here
You toss me your tips
and look out to the ships
But I'm counting your heads
as I'm making the beds
Cuz there's nobody gonna sleep here, honey
Nobody
Nobody

Then one night there's a scream in the night
And you say, Who's that kicking up a row?
And ya see me kinda starin' out the winda
And you say, What's she got to stare at now
I'll tell ya

There's a ship
The Black Freighter
turns around in the harbor
shootin' guns from her bow

Now
You gentlemen can wipe off that smile off your face
Cause every building in town is a flat one
This whole frickin' place will be down to the ground
Only this cheap hotel standing up safe and sound
And you yell, Why do they spare that one
Yes
That's what you say.
Why do they spare that one

All the night through, through the noise and to-do
You wonder who is that person that lives up there
And you see me stepping out in the morning
Looking nice with a ribbon in my hair

And the ship
The Black Freighter
runs a flag up its masthead
and a cheer rings the air

By noontime the dock
is a-swarmin' with men
comin' out from the ghostly freighter
They move in the shadows
where no one can see
And they're chainin' up people
and they're bringin' em to me
askin' me
Kill them NOW, or LATER
Askin' ME
kill them now, or later

Noon by the clock
and so still by the dock
You can hear a foghorn miles away
And in that quiet of death
I'll say, Right now
Right now

Then they'll pile up the bodies
And I'll say
That'll learn ya

And the ship
The Black Freighter
disappears out to sea
And
on
it
is
me

בדפים האחרונים של 'כרוניקות-חלק 1' מקדיש בוב דילן שורות ארוכות למפגש שלו עם 'ג'ני של הפיראטים'. הוא נתקל בשיר בערב שירי ברכט אליו הלך מס' פעמים באולם בוילג' בו עבדה חברתו. הטקסט, בחיבור הלחן המסוים, עשה עליו רושם רב בעצמתו, בעיקר בשורות הפזמון הדומיננטיות כל כך, המדגישות את כניסתה של "ספינת המשא השחורה". עצמה זו הזכירה לו את צופרי כניסת האניות ("שנשמעו כמו הכרזות חשובות") באחת מערי הנמל, אותן שמע בנעוריו.
"בתוך כמה שנים אכתוב ואשיר שירים כמו 'זה בסדר אמא (אני רק מדמם)', 'מיסטר טמבורין מן', ..'גשם כבד עומד לרדת'.. אם לא הייתי הולך ל- Theater de lys ושומע את הבלדה 'ג'ני של הפיראטים', אולי לא היה עולה בדעתי לכתוב אותם, או ששירים כאלה יכולים בכלל להיכתב", מסכם דילן.
שנה או שנתיים לאחר מכן כתב את – When The Ship Comes In (מתוך The Times They Are A' Changin' ). לפי הסיפור נכתב השיר במלון, לאורכו של לילה, לאחר שפקיד הקבלה סירב לתת לדילן חדר בשל מראהו המוזנח. בהתערבות ג'ון באאז שהייתה עמו, נעתר הפקיד.

גם בעקבות תוכן השיר וכותרתו ואולי גם עצם הסיטואציה במלון (בגרסה המתורגמת אותה ג'ני היא חדרנית במלון) , משייכים את 'The Ship' לאותה השפעה ברכטית. גם כאן, דילן, כועס ומושפע מהשפלת בעל הכוח (הפקיד) ומתאר גאולת נדכאים, מהפיכה ושינוי חברתי למול בעלי השררה. אפקט הנקמה ההרסנית והמחריבה של ג'ני מקבל כאן גאולה זועמת באספקטים מיתולוגיים יהודיים. הכוחניות מובסת, כפי שניגף גוליית וכפי שהוכרעו פרשי פרעה בים. אלא שכאן רצוף גם השיר בזקיפת הראש דרך דימויים חיוביים רבים לשינויים - "הדגים יצחקו, השחפים יחייכו, הסלעים שעל החול יעמדו בגאווה... והשמש תכבד כל פנים שעל הסיפון... ואנשי הספינה החכמים יזכירו לכם פעם נוספת, שכל העולם כולו מתבונן."

דילן ובאאז שרו מיד את השיר בצעדה על וושינגטון למען חופש ועבודה בקיץ 1963. ב- Live Aid ב- 85', ביצע אותו דילן בליווי קית' ריצ'ארדס ורוני ווד-



'ג'ני של הפירטים' מושר בגרסא המקורית* בפיה של פולי פיצ'ם, בתו של סרסור הקבצנים, ב- 'אופרה בגרוש'. פולי שרה בטקס חתונתה עם מקי סכינאי, גדול הפושעים בעיר, ובוחרת לשיר למען החגיגיות והשמחה, למול מקי וחבורתו. היא מצטטת את אותה ג'ני שאת שירה שמעה באחד ה"מרתפים", כדבריה.
ג'ני המלצרית ממרקת את הכוסות והצלחות (בגרסא האמריקאית את הרצפה), מוקנטת בשאלה מתי תיאסף על ידי הפיראטים, חבריה. מושפלת בידי האורחים והמעבידים, היא יוצאת בשיר זעם והרס של נקמה בעיר כולה, המופגזת על ידי הספינה המגיעה, כשהיא עצמה גם נותנת גם את פקודות ההוצאה להורג לאלו שנתפסו, טרם עלותה בגאון על הספינה הימה.
 

המסר החברתי האנטי קפיטליסטי אומץ בגרסא האמריקאית גם כסמל לשחרור האדם השחור, המודגש בדמות ספינת המשא השחורה (בגרסא המקורית- ספינה עם תותחים). ככזה, זכה גם לביצוע מצוין וסימבולי בפיה של נינה סימון.

כפי ש"ג'ני" נטען במשמעות זו בפיה של סימון, כך טוד היינס, במאי הסרט I'm Not There על חייו של דילן, בוחר באחת הדמויות (6) המגלמות את דילן, בנער שחור- מרקוס קארל פרנקלין, אשר לא במקרה ככל הנראה, מעניק ביצוע משלו ל- When The Ship Comes In .

לצד המסר החברתי הקולקטיבי יותר של ברכט, ניתן להתייחס ל 'ג'ני' גם ברמה האישית, האינדיבידואלית, היכולה להתייחס לכל עמדת נחיתות פרטית באשר היא. בהיבט השלילי עלול המושפל להפוך למשפיל אלים וכוחני בעצמו, אשר הפנטזיה ההרסנית הנרקיסיסטית שלו היא נקמנית וכללית. בהיבט החיובי- ביטוי ליציאת הפרט מעבדות לחירות ולהצלחה אישית, תוך נצחון יריביו ומדכאיו, ואימוץ עמדה של חוזק הומני וליברלי.
פולי פיצ'ם עצמה רואה כנראה את חתונתה עם מקי כסוג של שחרור, אולי מהוריה, כעין מרד.. אולם זהו מרד תבוסתני ואשלייתי למדי של נערה מתבגרת . היא אינה יוצאת באמת לדרך עצמאית של נשיות חזקה, אלא בוחרת להיות כפופה, או תלויה בגחמות מקי, אותו מעריצה.

את 'ג'ני' שרה בברלין לראשונה ב- 1928 לוטה לניה, בת-זוגו של קורט ווייל, בביצוע שנותר עד היום כמייצג הבסיסי המובהק של השיר. לניה שרה מאוחר יותר גם בגרסא אנגלית בשנות ה-50.
כאן היא שרה בגרסא מאוחרת יותר, מתחילת שנות ה-60 לאחר מותו של ווייל. אחריה- נינה סימון.

(* בגרסאות רבות אחרות הוא מושם בהמשך המחזה, בפיה של ג'ני הזונה, זו המסגירה את מקי למשטרה).