יום ראשון, 6 במאי 2012

Turn Of The Tides Under The Northern light


Turn Of The Tides Under The Northern Light/ Asaf avidan


The sun, it rises and sets
My homeward path is the place where it rests

Oh, where the sun goes, that'll be my home
From there I come, to there I go

Love is all I need to take
My heart is strong though my body'll break

My lungs will fill with the ocean's salt
My love will keep my heart afloat

The waves will tear my battered arms
But in my heart the water is calm

The winds will strip my bones from flesh
My love is strong, my heart is fresh

My eyes and ears will feed the sea
My heart will keep on guiding me...

Back home...
Guide me back home...
Back home.


רגע מרגש הוא זה בו מגיח ומפציע קולו של אסף אבידן בתחילת החלק השלישי (לאחר פתיח ומעבר ווקאלי) של Turn Of The Tides אל המילים Love Is all I need . זהו אולי אקורד מסכם של האלבום אשר כוון מראש להיות אלבום קונספט, וטוב שנותר מהודק ולא נמתח והתרחב יתר על המידה. 28 דקות בלבד, וכולן מצוינות.
אבידן בונה משל סביב דמותו של קפטן ימי , העורך חשבון נפש סביב חייו ומסעו/תיו.בדין ודברים עם עצמו או בהתבוננות עליו, נעשה ניסיון להבין משהו על משמעות החיים,ומהותו של בית. הוא מוצא אותם אם כן באהבה על גווניה, וביכולת להעניק אותה ולקבלה.
יותר משאדם זקוק לבית פיזי, הוא זקוק לאהוב ולהיות נאהב באמת. זהו ביתו וזוהי דרכו. אותם הוא מנכס לעצמו, ואלו עומדים כצוק אל מול המוות, כוחות הטבע וכוחות אנוש מאיימים, ושבריריות הגוף.
אין זו מסקנה חדשנית במיוחד, גם בהופעתה במוזיקה הפופולארית (אפשר לראות גרסה מסוימת לכך במילות הסיום של Abbey Road) *, אבל היא חשובה מאין כמוה כמובן, ומועברת בצורה משכנעת , כנה ויצירתית.
כמה רצועות קודם ב- Sailors Are We , התיאטרלי והדרמטי, המזכיר באופיו את – The Trial מתוך The wallמנוסחת אולי שאלת המשמעות דרך שורות כמו-
Hey! Sir! Boys! What?! What do you got?
A ship that will break and a body that'll rot!
Hey! Sir! Men! Yeah! Why do we row?
Cause sailors are we and it's sailing we know

  

הספינה לא תשרוד והגוף יירקב, ולכן מוצגת השאלה – מדוע אתם שטים וחותרים? מדוע בוחר האדם לחיות?
לאורך השיר מוצגת ההנגדה בין כוחות הטבע, זמניות החיים,תקופות משבר, רפיון הגוף, למול עצמת הלב והרוח. הגוף מוצג בעצם ככלי זמני פגיע אל מול המלח הממלא את הריאות, הגלים הקורעים את הזרועות, והרוחות המכות בעצמות. אל מול אלו יתמיד הלב להרגיע, לרגש ולמלא.
דומה ש- Through The Gale חלף בשקט יחסית תחת הרדאר התקשורתי וחבל. זהו אלבום נפלא המבוצע בידי להקה כישרונית ומגובשת. ניתן לטעון עוד לא מעט תוספות ורכיבים אל התשובה אליה מגיע אבידן בסיכום, בהתייחסות לאהבה ומשמעותה. אחד מהם הוא האמנות והיצירה (ראה למשל תשובתו של וודי אלן לעצמו בסצנת ההקלטה העצמית ב- Manahttan ), וממנה יש לאבידן בשפע.

כאן מופיע גם הביצוע האקוסטי מתוך Avidan In a Box , המקנה לשיר ייחוד מרגש משלו.
(*אבות ישורון השתמש פעם בניסוח- 'אדם צועד על זיכרונותיו, אלו נעליו'.)

אין תגובות: