כנפי רְננים תאספי / וכנף יגוֹנים תסחבי?
כמה לבבך יאבל / כמה דמעות תשאבי?
דבקת ביגון עד אשר/ קבר בתוכו תחצבי.
דֹמי יחידתי לאל / דֹמי ואל תֵעָצבי.
עִמדי וצַפִּי עד אשר / ישקיף ויֵרֶא יושְבִי .
סִגרי דלָתֵך בעדך / עד יַעֲבָר זעם חֲבי.
יֵקל בעיניך מאד/ אם תצמְאי או תרעֲבי.
יֵרֶב שכרך עד מאד / ובאחריתך תיטבי.
הִנָּזרי מאַחֲרי תבל / ואל תתערבי!
יש מידת אופטימיות מנחמת ומחממת לב, במחשבה על כך שמילות שיר של משורר אשר שיריו היו ספוגים בכיסופים לארץ ישראל וחייו היו רוויי סבל ומדנים, זוכות אלף שנה לאחר מותו, ללבוש בדמות שיר רוק קצבי סוחף, אשר מעורר קהל לרקוד ולשיר. אבן- גבירול אמור היה לרוות נחת ללא ספק. סביר להניח שהאזנה ראשונית או חסרת ביאור נוטה באופן טבעי שלא לתרגם בהכרח את כוונת המשורר המקורית, אלא ליצור תבנית חוויה מעט שונה במהותה.
מה שנחווה אולי ברמה המיידית כפניה אל אהובה או בת, הוא בעצם פניתו של אבן-גבירול אל נפשו שלו (הלחן הוא לעשר השורות הראשונות של שיר ארוך בהרבה, ואשר שורותיו האחרונות הן בערבית). הרקע- עזיבת עיר מגוריו, ומעבר לעיר אחרת. בגירסא אחת מדובר בעזיבת סרגוסה, עירו, לאחר ריבוי סכסוכים ותחושת נידוי, מס' שנים לאחר מות פטרונו יקותיאל (כמשורר ופילוסוף, וכמנהג התקופה, בקרב יהודים ואחרים, נתמך כלכלית וחברתית בידי פטרון). בגירסא אחרת, מדובר בעזיבת גרנדה, אליה עבר מסרגוסה, וגם אותה עזב באכזבה ובכעס. הגירסא השניה נתמכת על ידי הבעת טינה כללית יותר, המופנית כלפי יהדות ספרד בכלל בשיר.
הקצב הסוחף של הלחן והעיבוד מצוי כבר בריף הפתיחה הנהדר שלו, המהווה פתיח ונושא חוזר בהמשך. מכאן, הגלישה היפה אל הקצב והתיפוף הדומיננטי של מוכיח. סחרוף שר בפיסוק אופייני, כשהלחן ואופן השירה מדגישים יפה את השיחה הפנימית של המחבר עם עצמו, על הניואנסים שבה. ברקע בולטים ליווי כלי המיתר, כלי הנשיפה הקצביים, והשתלבות קולו של שי צברי בחלק השני.
מנגנים בשיר- אורן קפלן בגיטרה ספרדית, איל תלמודי בקלרינט, יאיר סלוצקי בטרומבון, ספי ציזלינג בחצוצרה, עופר פלד בסקסופון, גליה חי בכינור ובויולה, איתמר דוארי בכלי הקשה, ושי צברי כאמור בקולות.
יצירה זו של סחרוף ומוכיח (שיא נוסף ליצירה המשותפת שלהם), ופרוייקט אדֻמי השפתות כולו (בהפקת ניצן זעירא), בהחלט מממשת שכר רב עד מאד, ואחרית שהיטיבה עם אבן גבירול, בהוסיפה נדבך נהדר לשירתו.
מקורות:
טקסט פרופ' חביבה פדיה בחוברת אלבום אדֻמי השפתות.
"מסע בתחנות חייו של אבן גבירול"- שרה כץ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה