ניל יאנג- שנות הששים

ניל יאנג קיבל בחודש שעבר אזרחות אמריקאית אחרי 50 שנה!  זו סיבה טובה לכמה מילים לא?

מקובל לשייך את רוב השירים הגדולים של יאנג לאלו שהופיעו באלבומים החל מסוף שנות הששים ולאורך שנות ה- 70 , מ   Everybody Knows This Is Nowhere  דרך Harvest    , After The Gold Rush , On The Beach , Comes  A Time  ועוד.. מתוכם יצאו המנונים לא מעטים, חלקם בלדות פולק , חלקם רוק, וחלקם בלדות שהפכו עם השנים לשירי רוק ארוכים המלווים את הופעותיו.

יאנג הצעיר יותר של שנות הששים כתב כמה וכמה שירים נפלאים, נכסים גדולים, שלא שאינם מוכרים כמובן, אבל דומה שלא זכו למקום ראוי דיו, התואם את יופיים. רובם נכתבו במסגרת Buffalo Springfield , חלקם עברו גרסאות כתיבה שונות, עד שהוקלטו. הם מופיעים באלבומי באפאלו , בחלק מההופעות המוקלטות, בארכיב, ב decade וכו'..

כאן ארבעה מהם. 

Nowadays Clancy Can't Even Sing- נכתב ב 65', יצא כסינגל ובתקליט הראשון של הבאפאלו. הטקסט נכתב תחת תחושת תסכול של יאנג שהמוזיקה שלו לא מקבלת תגובה ראויה. קלאנסי לדבריו היה חברו לכתה, טיפוס חריג, שזכה ללעג כשהיה מזמזם שירים להנאתו. ריצ'י פיורי שר אותו נפלא , כשיאנג וסטילס מצטרפים אליו בפזמון. כמעט כל אלבומי ההופעה של יאנג עצמו בשנות הששים כוללים אותו.

Broken Arrow -  שיר מדהים, מרובה מעברים, מזכיר את  Day In The Life  במובן הזה, (בנוסף  יש בו גם פראזה שמזכירה את 'כשאהיה בן 64'. סג' פפר יצא ביוני 67, האלבום הזה של באפאלו באוקטובר). ההרמוניה הווקאלית של יאנג וסטפן סטילס נפלאה, הסיום הג'אזי מעניין. לפי הטענה נכתב בתקופת משבר קצרה של ניל עם הבאפאלו.



Expecting To Fly -  שיר אהבה/פרידה בהרמוניה של יאנג עם עצמו, ועם ריצ'י פיורי. סגנון בגוון פסיכדלי, מזכיר קצת פינק פלויד מוקדמים. הופיע גם ב Buffalo Again .

Sugar Mountain – שיר התבגרות, פרידה מנעורים, מתקופה, ממועדון שכבר אינו מקבל את מי שעבר את גיל 20.  נכתב באזור שנת 65'. יאנג ביצע אותו לראשונה בהופעה ב 68 בקנטרברי האוס. אלבום ההופעה קרוי על שמו. ג'וני מיטשל כתבה את  Circle Game בהשראתו ובתגובה לו, והשתמשה בדימויים מושאלים מתוכו. היא סיפרה על כך באריכות בהופעה עם ג'יימס טיילור בלונדון (70'). השיר יצא כבי סייד ל Cinnamon Girl .יאנג הופיע אתו בפארם אייד ב -95.